עוד טיפה וזה יהיה הרבה יותר מדי…

Nepal, Tibet Border, Royi Avital

13.10.06

לקום מהשולחן רעב…

זו אחת העצות הכי טובות שיש. ככה בדיוק אני עוזב את נפאל.

כשחזרנו מג`ומסון, הרגשנו ברי מזל על ששרדנו את הטיסה, וכמו כל מישהו שעבר ריגוש מסוים חיפשנו (ריגוש) יותר גדול…

האבא הכי הכי בעולם חגג 50, האבא שלי.
אז רציתי להשקיע משהו קצת יותר מטוש על הגב…

חשבנו על משהו, ונזכרתי בחוף הים, בת"א. לא, לא הבנות, דווקא השלט שרץ על המטוס למעלה.
אמרתי לשי: "לאבא שלי מגיע גם שלט…".
צלצלנו לשדה התעופה, רצינו לשכור מטוס. שי יטיס אני אחבר שלט מישהו מהקרקע יצלם ויהיה אחלה.

Nepal, Pokhara, Royi Avital

הבעיה שביקשו משי להבין נפאלית ולעבור מבחן תיאוריה כדי שיוכל לשכור מטוס.
אמנם אנחנו מדברים נפאלית, אך בעיקר בתנועות ידיים וזה לא עובד (או עובר) בקשר, אז הרעיון נפל…

ועלה חדש, קצת פחות מסעיר ועוד דורש שת"פ עם צרפתים אבל לפחות יורה לכיוון – מצנחי רחיפה.

שוב לסוויסה – מילת הקסם – "סוויסה, תארגן לי מצנחי רחיפה…".

למחרת 12:30 סרנגקוט, אני, שי גרמני מטורף, עובדת חברה ו-4 צרפתים על גבעה.
כולנו שמים את חיינו במיתרים בצבעים שונים וניילון.

את הצרפתי, שמגאווה לאומית מדבר אנגלית עוד פחות מנפאלי ממוצע עוד איכשהו הבנתי – "תתחיל ללכת, מתישהו תנסה לרוץ, אני בינתיים ירביץ באגט, את השאר יעשה המצנח".

Nepal, Pokhara, Paragliding, Royi Avital

תנועת עשבים וריח אגזוזים הם סימן מובהק של רוח בפוקרה ובשבילי תזמון מושלם להתחיל ללכת, עוד מילה מהצרפתי ואני מנסה לרוץ נגד הרוח תרתי משמע.
קפיצה והופ אנחנו באוויר…

Nepal, Pokhara, Paragliding

פנייה ימינה, פרסה ו- Fly By מול הגבעה עם השלט:

"לאבא הכי הכי… 50 שמח"

"נעורים הם לא גיל, הם דרך חיים"

שניהם תופסים לגבי אבא שלי…
את השני קיבלתי, אני מקווה, גנטית.
לגבי הראשון, השלט (של הטלוויזיה) לא אצלי – אני לא קובע. הזמן יעשה את שלו.

אז שי ממש ניסה לצלם, הרוח ממש ניסתה לקלקל והצרפתי לא ממש ניסה לסייע. אז תמונה עם הכיתוב לא הייתה, אבל אחה"צ מלא כוונות טובות ורוח עליצה וצעירה הייה גם הייה.

Nepal, Pokhara, Paragliding

אין בזה אדרנלין מתפרץ כמו זיעה בקיץ ישראלי.
סתם ריחוף קליל. אבל לי עם פחד גבהים "שואף קרקע" חריף אפילו בגלישה עדינה נמצאו שרידי התרגשות וגם רגעים מצחיקים כמו פנים של עורב שלא מבין איזה יצור יושב לו על הזנב…

לקראת הסוף אמרתי לצרפתי שישראל הרבה יותר טובה מכל מדינה אחרת באירופה (הוא אמר שנראה לו די מפחיד לחיות בישראל) זה בדיוק כמו להגיד לרופאת שיניים אוחזת במקדחה שלא הולך לה עם הדיאטה – הוא קיפל את המצנח לסבסוב, מד ה- G הראה – 2.5…

זה דברים ששי רגיל אליהם. אני פוגש בהם רק בסיוטים. המצנח הסתחרר תוך כדי נפילה ואלוהים, אני, ישראלי כולי הייתי תלוי כמו טמבל בצרפתי.
בפעם האחרונה שזה קרה, זה נגמר במבצע שלם של מדינה רק כדי לגנוב ממדינה אחרת.
הוא נרגע בסוף. בעיקר כי ממול התקרב כביש שחור, וכנראה יש לו עוד כמה יינות לשתות וגבינות לאכול. אז סיכמנו שלא ניפגש יותר לעולם.
בין לבין הוא נתן לי קצת לנהוג את המצנח, קצת לצלם וקצת לנסות לעצבן אותו עם מילים קשות באנגלית.

למטה פוקרה וכל האגם נפרשו ירוק ירוק (מי ביוב ועצים מסביב).

 Nepal, Pokhara, Paragliding

לקחנו את השלט רצנו למחשב ו…
אין תמונה שפרושה יפה, כמו שזכרתי מחוף הים בת"א.

ככה זה זיכרונות: מושלמים רחוקים, אישיים ובלתי ניתנים לשחזור.

אבל עיקר הכוונה.
ולך אבא, מזל טוב .מקווה שאתה נהנה שם באיטליה…

באותם ימים התמקצענו על פאב ה- Busy Bee בפוקרה. מין גן עדן לנפאלים – שם הם מקבלים על רחבת הריקודים את מיטב התוצרת (הנשית) המערבית.

נפאלים תמימים מפזזים עם בלונדיניות אירופיות, ישראליות אקזוטיות וסתם כל מה שאינו אישה נפאלית שרוב חייה ויופייה מתכלים על עבודה סיזיפית.

בפאב, פגשנו חבורה של ישראליות שבגללן עוד יעלו את מחיר האלכוהול בנפאל – הן פשוט צרכו כמויות שנמדדות ביחידות מידה איריות.
אחת מראשון לציון, השנייה מלהבים והשלישית מהעמק (עמק יזרעאל, היכן ששי גר).
3 דוגמאות חיות לכך ששפתיה של נערה שיכורה הינן גחמותיה של נערה פיכחת.

הן בידרו אותנו בקריוקי ושיחת געגועים לישראל.
מתישהו נפרדנו, לא ברור בדיוק היכן ומתי.

יום לפני התקרית האווירית העברנו יום כמו שרק מערביים עם כסף וזמן מיותר מעבירים בנפאל.
התחלנו בגילוח ותספורת (מסאז' כלול) אצל הקצב המקומי.

Nepal, Pokhara, Royi Avital

לאחר מכן, שכרנו אופניים וחזרנו לעבודת רגליים בנפאל. סרקנו מפלים באזור, עשינו סקר שוק לאננס (כלום לא קרוב לפיג`י), טעמנו את הצ`יפס הכי חריף על כדה"א (וילד בן 5 נפאלי עבר לידנו עם אותה שקית וחיוך) שגרם לנו לנסוע מהר יותר מבאפלו (ששורצים בכל מקום ובעיקר על הכביש או הצלחת). לבסוף קינחנו במילק שייק במקום הקבוע וכריך באחר (אצל דפנה).

Nepal, Pokhara, Royi Avital

Nepal, Pokhara, Royi Avital

מכונת שיווק נפאלית (אין כמו המוכר הזה לתאר את האדישות והקלילות של נפאל):
Nepal, Pokhara

פינת השייקים של פוקרה:
Nepal, Pokhara, Royi Avital

Nepal, Pokhara, Flower

קמנו בחדר המדהים שמצאנו ב- 21 ש"ח (300 רופי). במחיר הזה מים חמים + חדרנית.
עלינו לאוטובוס ופגשנו משפחה מטיילת – אבא, אמא +4 בנים (4 בנים!!! הם לא התייאשו).
ההורים אמרו לילדים: "אין בי"ס חודש נפאל!".
איזה הורים…

הקטן היה בן, ילד חמודי כזה…
ישר נתתי לו לנסות לקרוע שטר של 10 רופי, הבטחתי לו 1000 אם יצליח.
המסכן, ראה שאפילו אבא שלו לא יכול לשקית ניילון עם סיבים משורגים.
וכשאתה בן 6 אין משהו קשה יותר מאשר אבא עם סולם לא מספיק גבוה…

שוב פעם הפלא הנפאלי של 3 רכבים ל-5 כיווני אוויר + 6 אופנועים בחצי נתיב על צלע הר וכולם יוצאים שלמים.
אם למישהו יש ספק איך עושים את הדרך ממצרים לישראל ב- 40 שנה שיראה איך נפאלים עושים 160 ק"מ באוטובוס ב-8 שעות.

הגענו לקטמנדו…
נכנסים לסוויסה (חסיד אומות המטיילים) ואיזה כבוד – הבחור מ- 4,500 מטיילים בשנה זוכר כבר את השם שלי – "רועי".
ההוא שיום אחרי שהגיע סחב שניים לאברסט וכלום לא שכנע אותו לנוח טיפה, לנשום אוויר אגזוזים (מילותיו שלו).
התייעצות על אופנוע, פגישה עם אשכר, סידור של כרטיס טיסה ושינה, מחר הולכים לבדוק האם שכמו בבדיחה: המזל, כשהוא בא, הוא בא עד הסוף.

בדיחה נפאלית – "כנפי יתוש":
Nepal, Kathmandu

נוסעים לגבול טיבט, על אופנוע…

קנינו מפה, עשינו סקר שוק ובחרנו:

Yamaha Enticer
או בעברית – "מומו"…

Nepal, Kathmandu, Bike

ומה שעשינו למומו, ומה שהוא עשה לנו…
פעם שעברה חשבתי שהתאילנדים מטורפים בכביש. עד שבא מולנו מבנה של 5 אופנועים שעשה שושנה מולנו כמו "צוקיות" במפגן יום העצמאות.
אז הבנתי שבתאילנד רק מתלמדים, פה ממש עושים פעלולים לסרטים.
זו מדינה שכל טיפול במוסך נגמר במילותיו של המוסכניק: "אחי, לא הצלחתי לתקן לך את הבלמים, אז הגברתי את הצופר".
עוד נוסיף את העבר המפוקפק שלי עם אופנועים, את זה ששי בעיקר אוהב מטוסים ואני אוהב שההגה בידיים שלי והפעם הוא לרוב לא…
אז יצאה לנו חתיכת חוויה.
אחרי שיצאנו מענן האבק שנקרא קטמנדו הנופים השתפרו.
הכול נהיה ירוק ולשנינו הזכיר מעט את ניו זילנד – הרים ירוקים שמזיעים מפלים.
עצרנו מדי פעם, נהגתי בעצמי מעט…
והשתוללנו על האופנוע.

Nepal, Royi Avital

Nepal

הגענו עד לגבול טיבט, עיירה בשם – Tatopani – שזה "מים חמים" בנפאלית מדוברת.
הרבצנו טבילה בין נפאלים מקומיים וחזרנו אחורה למקום שנקרא – The Last Resort.
זהו המקום בו מבצעים קפיצת בנג`י מ- 160 מ`. אקורד סיום נחמד ביותר חשבנו לעצמנו.

מקלחת ב"מים חמים" תרתי משמע:
Nepal, Tatopani, Royi Avital

הגענו למקום, הופנינו ל"שריף" המקומי – "סופר רופים" שחונך בניו זילנד.
25$ ללילה הוא דרש, ונימק ב-3 ארוחות ואוהל…
זה חתיכת סכום בנפאל, אבל נדלקנו (לא שהייתה ברירה, זה או האוהל או כלום) על המקום ולי בעיקר הזכיר את פיג`י מין מקום מנותק מציביליזציה שכל מה שאתה צריך בו זה סנדלים.

המפלט האחרון:
Nepal, The Last Resort, Royi Avital

ואז הפצצה – "מחר אין באנג`י…" צריך מינימום 4 אנשים ואנחנו 2.
נזכרנו בכתובת על הגשר – Why Like This…

Nepal, Bungy

שקלנו כבר לשלם על 4 אבל גם אילו רצינו, לא היה מספיק כסף בכיס.
נסענו ללא הבאנג`י, אז שי תכנן משהו אחר להרגעת הרצון במשהו מטורף ושבר שיאי מהירות…

תוך שעתיים וחצי כולל מסאז` תוצרת באמפרים מקומיים, תאונה עם אופניים וכמעט מעצר ע"י שוטר מקומי (אין יותר כבוד ממעצר על עבירת תנועה בנפאל – זה שלילה של כל רישיון בכל מקום בעולם – העילה היחידה שחשבנו שאפשרית כאן למעצר היא נסיעה עם גלגלים מרובעים) היינו בקטמנדו.

ואני מאחור, אוחז בשני ברגים מרגיש ממש על פסגת הפחד עם אחיזת גומי לחיים.

Nepal, Royi Avital

אספנו כרטיסי טיסה, פרידה מ"מומו" והתארגנו לשינה אחרונה במקום הנפלא הזה.

למחרת, אספנו את מורן ויצאנו לשדה"ת – נפרדים מנפאל.

Flight Nepal - Thailand

נוחתים בתאילנד והתחלתי לספור את החזרה לארץ בצחצוחי שיניים – עוד 3 צחצוחים (או מסאז`ים לצורך העניין) אני בארץ. היום נפרדתי משי, עוד ניפגש בארץ.

עם מורן הלכתי לסרט "Cars" הכי בנאלי, הכי מצויר והכי מצחיק.
פשוט סרט מקסים על מכוניות יותר אנושיות מ…
עכשיו בירה אחרונה עם מורן לטיול, שינה, מחר סידורים אחרונים, מסאז` ונשארה רק האוניברסיטה.

Thailand, Face Massage

אחרי עוד סדרת מיקוחים בתאילנד והאינטרנט האיטי בנפאל סיימתי את סדנת הסבלנות הזו.
והתזמון לא יכל להיות טוב יותר – "עוד טיפה וזה יהיה הרבה יותר מדי…".
ואלוהים לא יכל לשלוח קריצה גדולה מזו, המטוס שלוקח אותי הביתה נקרא "באר שבע"..
אכן לשם אני הולך.

Thailand, Airport, Airplane

עכשיו חדר חדש, שותפים וחיים עם הרבה בירה בצד…
איך עובר הזמן, זה שאומרים עליו שאי אפשר לשרוף אותו מבלי לפצוע את הנצח.
צ`או.

רועי אביטל
אין שכל אין דאגות

Israel, Feet, Trekking Boots

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “עוד טיפה וזה יהיה הרבה יותר מדי…

  1. איך אבא שלך הגיב לעניין?
    מתנה מדהימה.

    תמונות ומילים ממכרות, נהניתי לקרוא.
    בהצלחה ללימודים.

  2. אני אוהבת את התמונות וגם את הכיתוב
    איך אבא שלך הגיב?

    אם אני זוכרת טוב ראיתי פעם שיש לך עוד בלוג אבל לא זוכרת
    איך קראת לו

    מה אתה לומד?
    איפה בבאר שבע?

    מה קורה איתך היום ?

    שיהיה לך יום נעים

  3. אין ספק אני עומד להשתחרר בקרוב מהצבא כרגע אני משרת בשח"ם,
    היה נחמד מאוד לקרוא את הפוסט עשה חשק והשאיר טעם של עוד
    יישר כוח 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s