בועה אחר בועה…

Thailand, Koh Tao, Diving, Royi Avital

20.4.06

לשאוף, לא לשכוח…
לנשוף, בועה אחר בועה…
והכל בסדר, הריאות במקום, ואוויר זורם, פותח עין, פותח את השנייה, ואז…
כמעט בולע מים, בכל מקרה נשאר בלי מילים…

Thailand, Koh Tao, Diving, Royi Avital

הגענו ל- Koh Tao, אי השעמום בפי הישראלים. כאן אין מסיבות והתיירות לא שיכורות, יש להן דם בורידים ולא רק וודקה.
אבל יש פה אחלה שקיעות ויש פאב שבנוי מטרנספורטר ישן, כן, פאב בתוך רכב.

Thailand, Koh Tao

הגענו זה שגיא ("בוא סיבוב נראה עולם", שניצל, טוסט וקולה), איתי ("חולה…" ככה הוא קורא לי אחרי התמונות מניו זילנד והבחור עם ה"חברה", רק שהיא לא יודעת על זה).
מחפשים מקום לישון, קצת יקר…
בודק מייל שמספר לי 2 דברים:
1. אני נשאר בתאילנד יותר זמן :-), אני חוזר הביתה 5 ימים יותר מאוחר 😦 .
2. עושים קורס צלילה… ופוגשים את עדי :-).

נרשמתי לקורס ב- Ban`s Diving Resort קורס אנגלית לבקשתי.
אל תתפלאו, יש פה יותר מדריכים ישראלים מדגים בים…
רצה הגורל (ויצא במזל במקרה הזה) והמדריך היה ישראלי, רונן גולן, חי פה 7 שנים, רובם מתחת למים. בלי מילה בעברית, הוא היה אחלה מדריך שבעולם.
לוקחים חדר, המלון מפוצץ, מקבלים חדר באגף מגורי העובדים, 150 באט, כמו נקנינקייה בארץ…
2 מיטות מאוורר ומתכון בטוח להשיל את כל המשקל העודף לפני הארץ, סאונה. המאוורר רק מעודד את היתושים לרקוד לך על הגוף, ככה שלא מבחירה גם את הלילות בילינו בבריכה. אני לא בטוח מתי הייתי יותר רטוב, מתחת למים או על המיטה, הכנפיים של היתושים היו הדבר היחידי שמקרר אותנו…

Thailand, Koh Tao, Royi Avital

צללתי פעמיים בחיים שלי, פעם אחת לקחו אותי לראות חול באילת ובשנייה לראות דולפין, מה שלא כ"כ הלך (המדריכה שלי לא הייתה הכי אהובה על הדולפינים ככל הנראה) וגם האוזניים לא הכי שיתפו פעולה…

יום ראשון, תרגולים בבריכה: רוקן מסיכה, לך לשם, חזור, חלוק משאף, קח משאף בקיצור איך לא לחזור גופה סגולה מים כחול…
ויש שיעורי בית, כמו בתיכון שכחתי מהם…
בסוף השיעור, חוק, ככה רונן אומר:

"Listen guys, There`s one rule, you`re not going to like it but…"

וכולם כבר מוכנים להכל מלבד:

"…No Alcohol!".

הגרמנים בכו, האנגלים ניסו לבלוע מים, האירים חיפשו טפסים לנטוש…
לילות בהכרה מלאה לכולם.

יום שני, מוקדם, לים…

Thailand, Koh Tao, Royi Avital

דגשים אחרונים רגל שמאל קדימה, יד על המשקולות, שנייה על המסיכה והמשאף נופלים והכל נהיה כחול… קשה המחשבה שאפשר לנשום. אני מנסה ופתאום גז מגיע, הוא מריח מוכר וגם הטעם לא חדש.
אז מכניסים את האורח החדש ישן והריאות מתנפחות…
ממש כמו שם למעלה. מעט פחות נוח. לא הייתי הולך עם זה ברחוב או רץ, אבל זה לוקח אותך 30 מ` למטה, ויש הרבה מה לראות.
כאן ב- Koh-Tao ישנם הרבה אתרי צלילה, מהיפים שהמים הכחולים מספקים לחובבים (אושר, דרכי כאן, דלגי על כל תאילנד ישר לכאן).
התחלנו ב- Mango Bay. יורדים, והאוזניים הורגות אותי, כמעט העפתי את עור התוף ועדיין לא שומע את ה"פוף" המיוחל…
כולם נהנים משלל צבעים, ורק אני ממדגם כאבים…
בסוף ירדתי, ביצענו את כל המיומנויות שצריך כדי לא לשתות מים, ונהנינו, בינתיים מחול וקרני שמש מלטפות מבעד ל-12 מטר של נוזל מלוח כחול ושקוף…

צלילה שנייה הייתה ב- Twin Rocks, בלי כדור (לפתיחת הסינוסים) שנשמע הכי מושך שאי פעם כדור נשמע לי.
הצלילה הפעם הייתה טובה הרבה יותר…
והפעם ראינו את המבט המצחיק הזה של דג שלא מבין מה הגוש המסורבל הזה עושה פה למטה ואיפה לעזאזל הסנפירים שלו? כדי שבכלל נרגיש (אני) בבית דג "מנקה" התלבש לי על הפצע בברך ויצא במבצע אכול כפי יכולתך…
כביכול מנקה בקטריות.

למחרת צלילות הרבה יותר חופשיות, בלי תרגולים מעיקים, ים של כיף…
מתחילים לשחק, עושים סלטות ומרגישים כמו אסטרונאוטים, רק עם ציוד מלפני 40 שנה…
מצלמים אותנו עם משקפי שמש (השמש בתאילנד שורפת גם למטה) רואים סטינג ריי שזה מעין דג שנראה כמו מטפחת שנעה לה במים…
צלופח שממש הרבה יותר מושך בצלחת מאשר במציאות ונחש פי 200 יותר ארסי מקוברה רק שאלוהים "חנן" אותו בשיניים כ"כ מאחורה בפה שהכי הרבה שהוא יכול להזיק ליצורים גדולים כמו בן אדם הוא לדגדג…
אלוהים נותן אגוזים למי שאין שיניים. יש לו חוש הומור.

Thailand, Koh Tao, Diving

Thailand, Koh Tao, Diving

Thailand, Koh Tao, Diving, Royi Avital

Thailand, Koh Tao, Diving, Royi Avital

סיימנו, בערב אחרי צפייה משותפת בסרטים של הצלילה (עותק חוקי אחד איתי), וודקה יחד עם המדריכים שכנע אותי רונן להיות צולל מתקדם, עוד יומיים, 5 פעמים מתחת ואלף שקל פחות בבנק…
אבל מי סופר טיפות בים 🙂 (במיוחד שאין לי כבר איך לעקוב אחרי חשבון הבנק).

שגיא ואיתי כל היום באופנוע מטיילים סביב ואני בכיתות וסירות. מהצד של הים…

הקורס המתקדם אופרה אחרת, צלילה ראשונות יורדים ל-30 מ`, שמה מגלים תופעה שנקראת Nitrogen Narcosis שזה מעין שיכרון מעמקים, זה גורם לאנשים לענות "דג" כששואלים אותם 7 ועוד 5…
ישבנו שם בקרקעית 12 איש מתפוצצים מצחוק 30 מ` מתחת למים, 5 דק` נגמר לנו האוויר :-).

אח"כ קצת מנווטים ואתה רואה אנשים צפים (עולים לפני המים) פתאום 400 מ` מהסירה ואז שוחים ומרפי הגדול מסדר להם זרם נגדי, ממש סטנד אפ.
בין לבין ראינו צבעים מטורפים, הבנתי למה כחול זה הצבע המועדף עליי ולמה רונן "מבזבז" פה 7 שנים מהחיים שלו…
אי ה"שעמום" פשוט תופס צבע רק שיורדים למרתף…
צילמתי פה ושם מתחת למים עם מצלמת פילם ככה שאין יותר מדי תמונות, בטח לא בחלק המעניין, נשלים מאוחר יותר…
בתקווה שזה עובד, תוצרת תאילנד, בכל זאת.

Thailand, Koh Tao, Diving, Royi Avital

Thailand, Koh Tao, Diving

Thailand, Koh Tao, Diving, Royi Avital

אז ככה שחסר לכם תמונות של מרדף אחרי כריש (אמא, לנשום, רק כריש ריף 1.5 מ` זה הכל, אוכל דגים בזמנו הפנוי), בריחה מאותו כריש, קרב אגרוף עם טריגר פיש ולהקת דגים "מנקים" שראו בי חדר אוכל (כמה פציעות אוספים עם הסנפירים האלה).
שם למטה, נראה כאילו הטבע לקח סמים והוא מכור!

כמו שאמר לי חבר חכם, ולפי מה שהוא אמר, הרמב"ם כמה שנים טובות לפניו, "שולחן עוזבים מעט לפני ששבעים" או משהו כזה…
ככה בדיוק אני עוזב פה, שנייה לפני שאכלתי דג, עם תחביב חדש.
רק צריך מצלמה תת ימית וכמה ימים באילת, כמו כל תחביב, הראשון שירגיש אותו זה הבנק.

אח"כ הלכתי לספוג מעט "תרבות" מקומית, ישראלי החליט לנסות את כוחו באגרוף תאילנדי, 500 באט 8 קרבות.
זה ספורט, ששניים או יותר נפגשים, כולם נותנים כל מה שיש להם ורק אחד נחרט בזיכרון (השני בדרך כלל מאבד אותו), המנצח, זה הסוד של הספורט, זה מה שמהפנט אותנו, מישהו שלוקח הכל לשיא ומהמר…
מושב קרוב לבימה, מריח את הפחד, נרטב מהזיעה, שומע את החבטה, מזל שלא מרגיש.
כל קרב מתחיל בטקס, מתפללים, מנשקים כל פינה, נמתחים על החבלים מתיחות וריקודים ואז שואפים משהו (זה נגד הפחד אני מניח).
ואז, ברקים ורעמים.

Thailand, Koh Tao, Thai Boxing

כמה שהם קטנים הם חזקים כמו אלוהים, זריזים כמו שד ואכזריים כמו לוחם טאליבן.
בעיטות, אגרופים ואז כשקצת עייפים חיבוקים, כדי לקחת אוויר ולקבל כמה ברכיות כדי להקל על הנשיפה.

אז ראינו מישהו חוטף מרפק שובר את הלחי ופורש עם הרבה דם (אין תמונה מצטער, אבל זה כאילו צד אחד של הפנים ממש ממש ממש עקום, סטייל אלון מזרחי), ועוד שתי קרבות משעממים, ואח"כ 2 קרבות אדירים ומהירים ולבסוף קרב אחרון, בינלאומי, עידן, הישראלי שהכרתי ערב לפני בפאב, מול דוקטור ג`ון (מומחה מפרקים, מרפקים וברכיות) מברמודה.
לדוקטור ג`ון הזה יש פנים של טיפוס שיורד מגבעה אחרי קרב ויורה בפצועים.
היינו קבוצה שבאה לעודד. עידן, בפינה הכחולה וג`ון הרשע בפינה האדומה.

Thailand, Koh Tao, Thai Boxing

Thailand, Koh Tao, Thai Boxing

Thailand, Koh Tao, Thai Boxing

בוא נאמר, כפי רואים בתמונות, עידן לחם כמו אריה, אבל בעיקר התפלל והיה על הרצפה…
ג'ון היה טוב בלחלק בעיטות ואגרופים כמו רופא שמחלק אנטיביוטיקה.
כשלחם זה היה יותר בסגנון מכות בשכונה, כנראה לא סתם קוראים לזה אגרוף תאילנדי ולא אגרוף כחול לבן. בסוף הוא נכנע, אנחנו כמעט עלינו לבמה לנקום את הכבוד ולשלוח את ג`ון לדוקטורים אמיתיים (היינו 15 חברה, יש גבול כמה אנשים הרופא – ג`ון יכול לנתח) ולהראות מה זה אגרוף ישראלי בסגנון דיסקוטק ישראלי (היה אחד מבת ים)…

אה, והיה גם קרב בנות, אבל עזבו, הן לא יודעות…

Thailand, Koh Tao, Thai Boxing

בין לבין, שאתם אכלתם מופלטה (אבא שמעתי שהפעם הרבצתם מסיבה מסיבה, ואפילו יש תמונות בטלוויזיה) אכלתי את הגרסא התאילנדית, משהו ממש מתוק, קוקוס ובננה סביב מעט בצק הרבה שמן חלב וסוכר, ממש טעים.

וכמובן עוד שקיעות רומנטיות…
כן, זה אני שם (עם אנדי, מישהי מקורס הצלילה), מנפלאות החצובה והריצה.
מישהו, יום אחד, יכתוב 3000 מילה וישים איזו תמונה על שקיעה.
רק כדי להבין, שאלפי מילים ורבבות של תמונות מתאפסות אל מול מצמוץ של זיכרון.

Thailand, Koh Tao, Royi Avital

למחרת חתכתי חזרה לבנגקוק. הגעתי לעיירה שהכי שואפת להיות ונציה (נראה לי, לא הייתי שם ממש).

Thailand

ואז 10 שעות בדרך לבנגקוק, שוב מתפלא איך הם נוהגים כמו ערביי השטחים ואין תאונות ואיך נשבר המיתוס יש פה כלבים, והרבה.

פגשתי את עדי, מחר בהמשך לסובב בית חב"ד…
קנצ`נבורי.

4 ימים וזה נגמר (די נמאס לחיות על אננס ומים, מת לקוסקוס של אימא), מייל אחד לפני אחרון…

צ`או…

רועי אביטל
אין שכל אין דאגות

מודעות פרסומת

14 מחשבות על “בועה אחר בועה…

  1. הזכרת לי נשכחות…
    הייתי בקו טאו כמה חודשים אחרי הצונמי. לומשנה שזה בכלל לא פגע בצד הזה של תאילנד, עדיין המקום היה די שומם. על ספינת הצלילה ראיתי מישהו עם קעקוע שנראה ספק אות בסינית/יפנית ספק משהו לא מוזר. התבוננת נוספת, והיה נדמה לי כי למעשה זה שילוב מוזר של גימ"ל ו-ו"ו בעברית! הערתי על כך לחבר שלי, ובעל הקעקוע מסתובב אלינו ומדבר בעברית עם מבטא אנגלי. מסתבר ששמו הוא ג'ו וזה אכן מה שכתוב לו בעור. את העברית שלו קלט רק משלוש שנים בצנחנים. הוא נולד בחו"ל, ואחרי הצבא חזר לחו"ל. רק שלוש שנים בישראל והוא הנציח אותן על הכתף.

  2. אוי צחקתי "הכנפיים של היתושים היו הדבר היחידי שמקרר אותנו…"
    ופחות צחקתי – "אה, והיה גם קרב בנות, אבל עזבו, הן לא יודעות…", לא יודעות אה? – תן לי לסדר את הרגל, תן לי. דווקא הרגל הימנית החזקה שלי מושבתת, אבל בימים טובים הייתי יכולה לסדר לך טיסה חינם.
    אוי יו יויי – נמאס לך לחיות עם אננס ומים – או יו יויי 😥

  3. "לשאוף, לא לשכוח…
    לנשוף, בועה אחר בועה…
    והכל בסדר, הריאות במקום, ואוויר זורם, פותח עין, פותח את השנייה, ואז…
    כמעט בולע מים, בכל מקרה נשאר בלי מילים…"
    מקסים מקסים מקסים!!
    התמונות מדהימות, בעיקר התמונות של השקיעות! 🙂

  4. הבלוג שלך מקסים, הכתיבה בשילוב עם התמונות מספרות סיפור מדהים!
    זה עושה חשק לקום לעזוב הכל ולצאת לטייל.
    אצלי כנראה זה כבר יהיה בפנסיה.
    בהצלחה בחיים ותמיד תזכור שגם כשלא מטיילים החוכמה היא לחפש את השקיעות המדהימות,
    הנופים עוצרי הנשימה בשיגרה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s