Heaven Is A Place On Earth

Fiji - Queen Road

25.3.06

זה הולך להיות ארוך וזה בעיקר בשבילי, מעין יומן, אבל זה גם מעניין…
כן חזרתי מגן עדן ויש הרבה לספר על 25 ימים של שיכרון חושים.

פיג`י ברושם ראשוני

הכל מתחיל בשדה"ת בכרייסצ`רצ` ניו זילנד, שמה כשאני מעביר את הסנדל ממצב הליכה למצב "בריכה", עולה על המטוס ונוחת בפיג`י.

Fiji - Nadi Airport, Royi Avital

Fiji - Nadi Airport


כן, מתברר שגן עדן באמת קיים. ולא, בניגוד למה שחשבנו לא צדיקים גמורים מגיעים לגן עדן, אלא בעיקר בעלי ממון, או מידע פנים ששווה, ממש שווה להגיע לכאן.
הכיפה היהודית לא עושה פה ממש רושם, אבל הירוק המרשרש עושה אותך אלוהים.
מייד עם הנחיתה פיג`י מחבקת אותך בחיבוק חם (35 מעלות, בערב) ורטוב (לח כמו בתוך אקווריום) והנה מצטרף לו גם הגשם ואתה מוצא את עצמך מהלך טוב, מת מחום בשורט וגופיה.
ממבט ראשון אתה מזהה, הכל פה חובבני, זורם כזה, אין משמעות לזמנים, מחירים או כל דבר אחר, קשה להסביר תחושה אבל קל לתת לה שם – Fiji Time.
זהו לא רק צירוף מילים, זוהי דרך חיים. לדוגמא, משחקים כדורעף, אני מת שהקבוצה שלי תנצח, קפצתי והצלתי איזשהו כדור חצי אבוד. שחקן מהקבוצה שלי, שלי, ואני מדגיש, שלי בא ואומר לי: Take It Easy – Fiji Time.
וזה מחלחל לכל תייר פה. לאט לאט, בכל לגימת קאווה.
זבוב באוכל, לטאה על בקבוק הוויסקי הופכים לחיוך ולבדיחה (בישראל להזדמנות עסקית). ככה מהר מאוד נשבר קרח בין המארחים לתיירים במיוחד שמילים מקומיות זולגות במהירות, BULA (שלום ובעיקר לחיים), KEREKERE (בבקשה), ANDRE (בוקר טוב), VINAKA (תודה), DUA TALE (סיבוב נוסף) והחשוב מכולם SEGA NA LEGA (אין דאגות, הכל יהיה בסדר).

המקומיים

הפיג`אניים המקומיים הם דבר ראשון אנשים ענקיים, מה שגורם לתייר לשמור את הכסף קרוב קרוב, לא שזה יעזור. כל אחד שחקן רוגבי בפוטנציה שבהינף יד יכול לנפץ אותך לגורמים. אבל אז בא החיוך ומילת שלום והנה הגדול נהיה מזיק כמו הדמויות "קטנצ`יק" בסרטים מצויירים – בעיקר מצחיק.
את הכסף ייקחו ממך אלה שדומים לחיידקים (ההוא מהסדרה ה"חיים" ) קטנים כאלה, הודים כאלה. פיג`י, אחד המקומות התמימים בעולם, עד שחיידק כזה חוצה את הכביש ניגש אליך ומציע לך קאווה (הקשר של ההודים לקאווה הוא כמו של פולנים לחריימה של שישי – מקרי בהחלט – או אצל השכנים).
העניין הוא לקחת אותך למסע קניות שאתה לא צריך דרך חווייה מקומית שאתה לא יכול לסרב לה. אלוהים כמה קאווה שתיתי ביומיים הראשונים. הם פשוט מריחים את היותך תמים וחדש, בשר (שטר) חדש בשכונה.
אבל המקומיים האמיתיים, רווים בתמימות ואושר ואין שום חיפוש אחרי הכסף. כאילו הם יודעים שביום שיהיה כסף בכיס יהיו צרות בראש והחיוך יהיה נדיר. כנראה שלוקחים לאדם את הכסף הוא נהיה מאושר, שהוא ממש לא רוצה אותו הוא נהיה מלאך. כן, להם אין כלום מלבד ים קוקוס וחול. אז הם אלופים בריצה על חול וכל מיני משחקים, שוחים כמו דג ומייצרים הכל מקוקוס. הכל בחיוך ענווה וברוגע, אף אחד לא מודד פה זמן, לאף אחד אין שעון על היד.

קאווה

זהו טקס מסורתי שמבצע האמן (הכהן הפיג`אני) בנוכחות הצ`יף ומכובדי השבט. ישנו טקס של מחיאות כפיים שירה ובעיקר לגימה אחרי לגימה.
הקאווה הינה אבקה הממוצת משורשי עץ פלפל הייחודי לאיים הפולינזיים. כיום, לפיג`יאניים אשר לא חיים כחלק משבט הקאווה מהווה מעין בירה לסוף היום, קטליזטור לחיוך, קלילות ולשינה טובה (שאפילו יתושים לא יכולים להפריע). הקאווה אינו מכיל אלכוהול אך מכהה חושים (NUMB), מרדים (גברים) ומעורר (נשים). לכן בליל הכלולות הגבר אינו רשאי לשתות ואילו את האישה משקים כמו פרח. כולם מסכימים שהקאווה אינה טעימה, למקומיים היא תחליף זול ובריא לבירה (בכל סוף ערב שביב השולחן), להודים תכסיס לדולר ולתיירים טקס יפה ועוד סיבה לקנות קולה (להחליף את הטעם בפה).
קניות

הודים + ישראלים = מיקוח

וכמו כל שיעור טוב בחיים גם השיעור הזה עולה כסף. הרעיון הוא להבין מהר ככל שניתן שהכל נתון למיקוח, אין פה שום דבר רשמי. אפילו המחירים באוטובוס המקומי. יום ראשון שמתי 10 סנט קיבלתי צעקות ונאמר לי שהמחיר 60 סנט, שילמתי. יום שני שמתי 30 סנט קיבלתי צעקות ושילמתי. יום שלישי שמתי 40 אבל כנראה נראיתי בטוח, וזה עבד, מאז בשבילי האוטובוס עולה 40 סנט. לגבי החנויות, הטריק הכי טוב שמצאתי הוא להודיע על תקציב (בד"כ 10 דולר) שאתה רוצה לפחות 3 שרשראות ולבחור מייד אחת יקרה אחת שאתה רוצה ואחת שהמוכר יציע, אם הוא הלך מאחורי פרגוד להתייעץ סימן שאתה מתחיל לגרד מחיר ממש טוב וזה אחרי שהוא אומר שהוא מאכיל כפר שלם (SMALL DONATION FOR THE VILLAGE PEOPLE). אז הטריק אחרי שהוא מסכים לקחת מהר עוד משהו ביד או להוציא רק 8 דולר, אם יצאת מהחנות עם השלל, שיחקת אותה…
אם בא לך קאווה חינם, רק תביע עניין.
דרך אגב, נשים הרבה יותר קשות למו"מ, כנראה שהן באמת מאכילות מישהו.

הקשר הישראלי

לא מקום מתוייר, לא פגשתי אפילו ישראלי אחד. לפניי בכל מקום הייתה ישראלית אחת (כנראה שנינו היחידים בפיג`י) והיא אמרה שהיא מפורסמת בישראל או משהו כזה, קוראים לה לירון גליקמן, מוכר?
בכל מקרה, אנחנו חצי אלים בשבילם, כולם יודעים מספר מילים (סבבה, שלום, אני אוהב אותך) ומיד שואלים האם פגשתי את הפיג`יאניים בגבול הצפון. כנראה שאנחנו משאירים הרבה רושם עליהם והעמימות סביב הצבא פשוט מעצימה את זה. כולם בטוחים שחטפתי מטוס קרב, שתי אניות ושחיתי חצי אוקיינוס כדי להגיע לפיג`י או משהו כזה. בכפר אחד יש אפילו שלט על עץ קוקוס עם דגל ישראל.
להפוך טיול טוב בפיג`י זה רק עניין של יחסים עם המקומיים, רק תגיד ישראל וחצי המלכות שלך.

Fiji - Soso Village

3 המכות

גם גן עדן זכה למכות, אבל רק 3:

1. הודים – הוסבר. פשוט הזדון בארץ התמימות.
2. חום – יותר מדי, גם בשביל ישראלי, בנות, מי שרוצה כאן ועכשיו, קילו זיעה בחצי שעה.
3. יתושים – בכל מקום מושלם לאדם החרק פורח. הפיורדלנד בניו זילנד "התברכה" בזבובים, פיג`י "מארחת" יתושים שלא שמעו על ה"אמנה" (לא עוקצים בפנים, מקום שאי אפשר לגרד, ולא כשיש סימני חיים – כמו היתושים הישראלים). הם תוקפים ללא הבחנה, אוכלים אותך חי, ביחד עם החום ככה שאתה לא מעז לחלום על משהו ארוך והיתושים אתה חי במילכוד.

תיירות / (גם קצת תיירים היו שם)

הרי שבגן עדן עסקינן, כנראה שנכונה האימרה שאדם מת לבד, שהרי לגן עדן כולם הגיעו לבד, ואף אחד לא רוצה לבד. הבדידות היא השדכן הכי טוב בעולם. לפני שתרגיש, בשניה של חולשה והטיית אוזן שתשמע פרטים על הבחורה / בחור שמולך שלא רצית לדעת, בעיות, חלומות, הזיות וכו…
אם רק תזדהה מעט, תחייך, תפגין סימפטיה לבחורה, את הלילה הקרוב כבר לא תבלה לבד ועם קצת קסם ואחרי קצת בירה אפילו הבחורה הכי יפה באי תהיה שלך…
ככה זה כשמטיילים בפיג`י והמדריך של הקבוצה נקרא "וודקה".
בהתחלה חשבתי שאני מטייל לבד, אחרי יומיים התברר לי שלבד זה בעצם עם כולם. לא להזכיר איך שוב כולם שואבים מידע על ישראל וכמה הם לא יודעים ורחוקים מהמציאות. די מהר פתחתי משרד תיירות, פגעתי באמינות הפלסטינים וכנראה שאני ממש מתגעגע כי כולם אומרים שרואים בעיניים כמה אני מתלהב מהמדינה שלנו, ופתאום כולם רוצים לבוא לראות על מה המהומה.
אז לא לבד לא הייתי יותר מדי אפילו לפעמים זה היה חסר, אותה השיחה שוב ושוב רק פרצופים שונים. זה באמת נראה שלפעמים יש רק שיחה אחת שמנהלים תיירים ברחבי העולם, רק האנשים משתנים עם הזמן. מהר מאוד מסננים ויודעים לבחור את המעניינים/ות אלה ששווה להזמין למשקה אל תוך הלילה.
מתי שכן היה לבד, תמיד היה ערסל, נוף ושקיעה מדהימה ואפילו ספרים טובים.
אני חושב שהלחימה בשעמום בפיג`י אחראית למחצית צריכת הספרים בעולם. אפילו אני בלעתי שם שניים.

זוהי פיג`י…
לגבי מה אני עשיתי שם, ביום הראשון נחתתי בנאדי ביי זה מקום המפגש של כולם, כולם היו בדורם ביחד רק לי היה הכבוד לישון בחדר עם זקן שלא זוכר את שמו (הוא שאל אותי אם אני זוכר איך קוראים לו ואני תהיתי האם זה חשוב?).
למחרת אחרי סיור בעיר והתרשמות ראשונית מהודים וקאווה ירדתי ל- BEACHCOMBER עיר החטאים של פיג`י.

Fiji - Beachcomber

אי קטן 5 דקות להקיף אותו. אי שכולו מסיבה של בודדים בודדות מכל העולם 5 לילות, 6 ימים בלתי נשכחים. ביום בראשון ביליתי עם חבורה ניו זילנדית שהביאו כמות אלכוהול שהתחרתה בבר המקומי. היה להם קשה עם השם שלי אז הם קראו לי ISY שזה קיצור של ישראל וזה EASY בשבילם לומר (לעומת רועי). אח"כ לקחנו בן טיפוחים יפני שלא ידע מילה באנגלית השקנו אותו וויסקי והבחור לקח את תחרות הריקודים בערב הראשון – וודקה התרופה הכי בטוחה לביטחון עצמי.

Fiji - Beachcomber, Royi Avital

לא זוכר יותר מדי פרטים מהערב.
החבורה הזו מניו זילנד עובדת בבניין בפיג`י, אח"כ ההסבר למה, רק נאמר שהם עושים 15,000 ש"ח בחודש, וכמעט התפתיתי להישאר שם. למחרת הם עזבו, אז חברתי לשתי בנות אנגליות מצחיקות. לאחת קראו מרי (הבלונדינית) ולשניה קלייר.

Fiji - Beachcomber

שתי בנות טובים מאנגליה שמטיילות ע"ח אבא. אחת לא מפסיקה לדבר (קלייר) השנייה מדברת רק תחת איומים. השתקנית מצאה חן בעיניי, ובהזדמנות אחת שקלייר נעלמה לכמה דקות הבנתי את הבעיה שמרי "סובלת" ממנה – "אני לא קלאודיה שיפר, אז מי ייסתכל עליי…".
אז נגרום לה להרגיש טוב עם עצמה והשאר…
אז אמרתי שאני חולה צילום, ובארץ אני מצלם הרבה ואם היא רוצה אני יכול להראות לה כמה היא טועה – כמה היא יפה…
אז אחרי מאות תמונות ובוק שלם בערב זה השתלם והפך ללילה מדהים.

Fiji - Beachcomber

למחרת שתי האנגליות עזבו לאי אחר ואני בחרתי להישאר.
בערב הייתה שוב מסיבת ריקודים, אני לא ממש רקדן, אבל אחת הזמינה אותי לרקוד…
מפה לשם דברנו והכרנו. קוראים לה קייט והיא אוסטרלית. ואחרי סיפור על הטיול שלה בארה"ב ובמקסיקו הלכנו להקיף את האי. כשכוס הוודקה תפוזים שהייתה לי ביד נגמרה מסביבי היה הכל ירוק ורטוב. פלנקטון זוהר במימי האוקיינוס. רק אני והיא בתוך המים. והמשפט שלה: You`re Gorgeouse… מה אני צריך יותר?
שלושה ימים בילינו יחד. במים, בחוף, ביום ובחושך…
הבחורה ממש מצאה חן בעיניי אך הייתה חייבת לחזור לאוסטרליה ללמוד. זה כ"כ קל להכיר פה בחורה, אבל דווקא את זו שאתה כ"כ רוצה זה לא יוצא. נשארנו בלילה השני ערים כל הלילה עד 6 בבוקר לפרידה…
איך לפעמים בן אדם כ"כ מיוחד עובר כ"כ הרבה שכבות פנימה בכל כך מעט זמן…

Fiji - Beachcomber, Royi Avital

בערב האחרון חברתי לחבורה של איריים שתויים שאיכשהו מצאנו את עצמנו רוקדים את ריקוד הבולה באוקיינוס בארבע בבוקר ערומים. בין לבין היו שנורקלים, הרבה אוכל טוב (דומה לישראלי, טיבול חזק ודגש על כמות) וים…
אחרי שקייט עזבה כמו טייס קרב שהתרסק ומייד מעלים אותו למטוס מייד החלפתי אי…

חזרתי לאי המרכזי התארחתי אצל החבורה הניו זילנדית בבית שלהם, יש להם תחביב לחבוט בצפרדעים עם מקלות גולף. הם קנו סט מקלות גולף ב- 1000$ רק כדי לחבוט בצפרדעים. זה תחביב, שעתיים תרפיה ביום. זה מצחיק בטירוף.

Fiji - Nadi

למחרת שייטתי לאיים הרחוקים יותר. פגשתי את אלינה, בחורה גרמניה שהכרתי עוד בניו זילנד בפאהיה (מקלחת הצינור והערב ההזוי בדיסקוטק). קבענו להיפגש בפיג'י ולשחזר את הימים היפים מפאהייה. וכך היה.

Fiji - Yasawa Flyer, Royi Avital

Fiji - Yasawa Flyer

משם המשכתי לאי הכי צפוני לחוף שנקרא קורל ויו. אוכל לא משהו, 9 אנשים על האי, בעיקר זמן ערסל וספר. אבל יצא לי לשתות קאווה עם בחור ששתה קאווה עם בריטני ספירס שנה קודם, בירח הדבש שלה. מה שמאמת את ההנחה שכל האנשים בעולם מחוברים דרך 7 אנשים.

Fiji - Coral View Resort, Royi Avital

Fiji - Coral View Resort, Royi Avital

Fiji - Coral View Resort

למחרת עברתי למנטה ריי, לטעמי האי הכי יפה. הכרתי בחור מדהים בשם איי די מאנגליה צרפנו שתי בחורות שוויצריות ופתחנו נגרייה לייצור צמידים מעצי קוקוס. זה האי שהרגשתי הכי כוכב, אולי משהו באוכל (שף מדהים שאהב כ"כ את האוכל שלו – ההודי הכי יעיל בפיג`י).

Fiji - Manta Ray

הצמידים הצמידו את כל הבנות ככה שערב ראשון היה את פרנצ`סקה, בת 31 שוויץ נראית בת 16 (הכי ימנית בתמונה). למחרת את ניינה, שווצרית בלונדינית (צמודה אליי בתמונה) שעוד מצאה חן בעיניי בניו זילנד, אושר זוכרת אותה? ככה אלוהים שלח אותה בקריצה…

Fiji - Manta Ray, Royi Avital

Fiji - Manta Ray, Royi Avital


היא לא יכלה לסרב למשפט: "היי, איזה צירוף מקרים, ממש גורל, אותך עוד ראיתי בניו זילנד, קרחון פרנץ ג`וזף, רק שהיית עם מישהו ואני עם מישהי ועכשיו תראי… לבד, שנינו".
לא מובן איך מארץ כ"כ קרה מגיעות בחורות כל כך… ועוד כאלה שמגשימות חלומות.

בין לבין ביקרתי כפר פיג`יאני, לימדתי אותם איפה ישראל על המפה ראיתי דגל ישראלי בכפר באמצע שום מקום ומצאתי תאום לנייס, הכלב של קתרין.

Fiji - Soso Village, Royi Avital

Fiji - Soso Village

חזרתי למנטה ריי אחד העובדים המקומיים (אפה) באי פשוט חולה על ישראלים ואחרי ערב בירות וצחוקים הוא נתן לי שרשרת שהוא הכין מאלמוגים שהוא צלל למצואשזה פי אלף מאשר לקנות. מה עוד שהאלמוגים ממש אמיתיים.

Fiji - Manta Ray

אח"כ אני ואיידי החלפנו סיפורים. בחור מעניין שטייל טיול ערסלים בהודו. פשוט חיפש את המקומות הכי יפים לתקוע ערסל. עכשיו יש לו מפה סודית של הערסלים הכי שווים בהודו.
ביום הלפני אחרון הכרנו שתי בנות שמטיילות יחד. די סי ואיזבל. אז העולם חי בזוגות וכל אחד לקח אחת לפי הגיל. די סי התבררה כשוויצרית ממקור מקסיקני ושחיינית ומשנרקלת מדהימה…
כשלא היה לילה שנרקלנו, כשהיה… ביננו.

Fiji - Manta Ray, Royi Avital

Fiji - Manta Ray, Royi Avital

Fiji - Manta Ray

Fiji - Manta Ray, Royi Avital

אחרי מנטה עוד אי בשם קואטה עוד אנשים, אח"כ שייט לילי (וונה טאקי קרוז) סביב האיים והלגונה הכחולה (מהסרט) והתידדות עם הצוות שהוביל לקוקטיילים חינם (וקוקטיילים זה חצי מהתקציב הטיול בפיג`י).

אחרי זה אי שכולו ערסל – BOUNTY ISLAND שם שיחקנו כדורעף, רוגבי (נוספו לי עצמות חדשות לגוף) וראיתי מה זה בנייה בקצב פיג`אני: שעה עבודה, שעה מנוחה בצל, שעתיים רוגבי שעה מנוחה מהרוגבי שעה עבודה ושעה איסוף ציוד והכנות לכדורעף. זה למה משלמים לפועלי בניין כ"כ הרבה שם. "הפיג`י טיים" גורם לתהליך הבנייה להימשך נצח. וזה עוד בנייה לצורך איזו תכנית ריאליטי שצריך לצלם באי.
האי הזה זכה אצלי באי עם הערסל הכי טוב, וזה אחד הדברים הכי חשובים באי בפיג'י. כמו מיטת מים באיזה מלון בלאס וגאס.

Fiji - Bounty Island

Fiji - Bounty Island


ככה אחרי אינספור אנשים, קאוות, בירות, שקיעות ואלוהים יודע מה עוד חזרתי לאי הגדול, המרכזי. לילה נוסף בנדי ביי עם המלצריות המטורללות שיש להם שם.
למחרת עליתי על אוטובוס במטרה להקיף את האי, נסיעה לסובה על הקווין רואד. סובה זו עיר הבירה. הגעתי הכרתי זוג בלגי וישר למחרת טיילנו יחד ביער הקרוב. לנשום קצת ריח טרופי. אני יכול להשבע שבפעם הראשונה הצלחתי להריח מים באוויר, כ"כ לח שזה לא יאמן, צריך ללבוש חליפת צלילה כשהולכים.
יער קסום, בריכה, קפיצה, שחייה וחזרה לעיר דרך כפר מקומי.

Fiji - Suva, Royi Avital

Fiji - Suva

אז הייתה לי משימה מיוחדת – הייתי צריך למצוא איזשהו בית בעיירה סמוכה. בית ששייך למישהי שבגללה בכלל הכרתי את המקום שנשמע פיג'י. נהג מונית, מיקוח על המחיר ויצאנו לחפש את הבית בעיירה של לבנים (ע"פ המקומיים) שנקראת לאמי. לך תמצא בית של ישראלים לשעבר…
תחקרנו שכנים, את זקני הכפר וזה היה בידור מטורף. פשוט מישהו שמחפש בית עם סיפור מוזר נהיה שיא היום בכפר הסמוך. כולם לקחו חלק בחיפוש תחקרו, חיפשו, טיילו ושאלו. נראה לי שמצאנו את הבית, או לפחות את הנוף שחיפשנו. אולי החוויה הכי מצחיקה שהייתה לי בטיול. שילמתי לנהג מונית פי שתיים ממה שביקש בהתחלה, רק בשביל החוויה…
הנה רמז…

Fiji - Lami

אחרי טיול לילי בסובה שבנס הסתיים עם התיק אצלי, ובהקדמה של אוטובוס (נס עוד יותר גדול בפיג`י) ובטיול חזרה לנאדי מהצד הצפוני של האי. מעבר על גשרים שלגו נראה יותר בטוח מהם, אנשים שקופצים ויורדים מהאוטובוס ומוזיקה הודית מחרישת אוזניים וגשם…
התמונה הבאה תמחיש איך דברים מתנהלים, גשם מבול בחוץ איך "נמגן" את האוטובוס?

Fiji - King's Road

ניצליתי בשמש, נרטבתי מהאוויר, קראתי ספר, הוספתי עצמות ובעיקר חזרתי מגן עדן…
חופשי ומאושר.

Fiji - Nadi

אמנם אין זמן שם, אבל השמש מבשלת מהר והחוויות בקצב אדיר. לא פלא שהמקומיים בגיל עשרים נראיים כמו בני שישים.
בדיוק כמו הבדיחה על 2 גרוזינים שהולכים בבית קברות ומבטיים במצבות. על מצבה אחת כתוב: "נולד ב- 1905 נפטר ב- 1960 חי 4 שנים". על השנייה כתוב: "נולד ב- 1920 נפטר ב- 1980 חי שנתיים". שואל האחד את השני: "שמע, אני לא חזק במתמטיקה, אבל מה הקטע עם כמה זמן כל אחד חי?" עונה לו השני: השנים זה מתי הוא נולד ומי הוא מת, כמה זמן הוא חי זה כמה באמת הוא חי, אתה יודע, בחורות, מסיבות, אלכוהול…" עונה לו הראשון: אז כשאני אמות, על המצבה תרשום: "נולד מת".
מה שבטוח, אני הוספתי חודש ל"חיים" שלי.
בסוף מכל היופי הזה של גן עדן, זוכרים בעיקר את האנשים… יותר מהמלאכים.

SEGA NA LEGA…

נ.ב.
סתם לחלוק את השירים שתמיד יזכירו לי את המקום הזה:

Bob Sinclar – Love Generation
Bon Jovi – Living On A Prayer

רועי אביטל
אין שכל אין דאגות

Fiji - Beachcomber

Advertisements

8 מחשבות על “Heaven Is A Place On Earth

  1. איזה תמונות מדהימות.

    כתבת נפלא את הסיפור.

    קצת מקנאה, איזה חיים משוגעים 🙂

  2. תענוג חבר.
    לדעתי את החולצה של גבעתי או משהו כזה אתה יכול להשאיר להם מזכרת. זה יעשה מישהו מאושר שם, ואני מבטיח לך שכמה שתפשוט אותה מהר יותר מההוויה הפרטית שלך, תוכל לקחת לחייך יותר מההויה של המקומיים.
    🙂
    יוני

  3. סגה נה לגה – זה חזק, וגם בולה וגם כל הקטע של הקזנובה בפיג'י.
    וגם – אני בטוחה שאת הצפרדעים זה לא הצחיק 😦 – הנבוטים האלה.
    וגם – קבלת הפנים בשדה התעופה של פיג'י – ענק.

  4. לפי התמונות והסיפורים- מקום מדהים…
    אהבתי שבטיול הזה חיית כל יום מחדש- מקומות חדשים, נופים חדשים, חוויות חדשות, בחורות חדשות… 🙂

  5. אוקיי, אז אולי זה יישמע לך הזוי, אבל, אני נמצא באוסטליה עכשיו, ורק בעקבות הבלוג הפשוט מדהים שפרסמת פה, החלטתי לרכוש כרטיס טיסה לפיג'י בעוד כמה שבועות, בתקווה שאוכל לחוות לפחות שמינית מהדברים האלה שעברו עליך שם…
    תודה רבה רועי…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s