שש בש…

New Zealand - Tongariro Crossing, Royi Avital

3.1.06

מה אומר ומה אגיד?
טוב, עבר הרבה זמן מאז המייל האחרון, וזה אומר שאין לי זמן למייל.
אני כ"כ נהנה, צובר כ"כ הרבה חוויות ואז יש לי כ"כ מעט זמן לשפוך אותן למסך…

אז אני בוחר אותן בקשיחות של פינצטה ועדיין מתלוננים על האורך.
לגבי שגיאות כתיב. מצטער מראש, אני מנחש את האותיות על המקלדת שאין בה אותיות עבריות ואני חייב לכתוב בעברית כי יש כאלה שחשוב לי שיקבלו את המייל והם לא בדיוק יודעים את שפת החול (והחו"ל)…

איפה נתחיל? איפה שסיימנו פעם שעברה, יום לפני הצניחה, אנחנו ב- Taupo מרכז האקסטרים לעניים:

1. Freefall – טוב, אמא חיפשתי את הכי זול, אפילו ניסיתי להציע ולוותר על מצנח רזרבי, ובכל זאת שרדתי, אז שוב 10,000 דולר בינתיים נשארים בחברת הביטוח.
הגענו לביתה של כריסי, עוד אישה שמארחת חינם. האישה בערך השריף של האיזור.
עשינו בוקינג לצניחה למחרת. מזה"א בתקופה האחורנה היה זוועה. 3 חברה שהיו כבר אצל כריסי מחכים לצניחה כבר 4 ימים.
גשם ועננים, קיץ ניו זילנדי טיפוסי. אני אמרתי שמזה"א עוד לא אכזב אותנו, ולמרות התחזיות, העצות של כריסי וכו` טענתי, מחר צונחים! וצנחנו…
אופיר, זוכר סיפורים על מים חמים באמבטיה והמתנה למזה"א? לא קורה לי, מזל? סטטיסטיקה? לא יודע!

New Zealand - Taupo

כדי שתבינו בכמה מזל מדובר, התעוררנו לבוקר יפהפה, נוסעים ב- 12:00 לחברת Freefall. ב- 15:00 תורנו, 14:30 השמיים זוועה, עננים, גשם, אלוהים בוכה כמו ילד קטן. מחזירים אותנו לרכב, "תבואו מחר" אומרים לנו. באים להניע, מישהי חסרה (אושר), הולכים למצוא אותה והופ…
צאו מהרכב, צונחים. סרבלים כמו עובדי הום דיפו ועולים למטוס.
ביקשתי מהמדריך שלא משנה מה קורה אנחנו (אני והוא) יורדים רק בעזרת המצנח, ושיעשה הכי מפחיד, פעם אחת ולכל החיים.
והוא עשה. סלטות, סיבובים כבר ראיתי כוכבים. רגע כ"כ מיוחד. כתבתי איזה שתי שירים רק מהאדרנלין של אחרי.
להיות תלוי בין שמיים למים, לצעוק ואף אחד שלא יישמע…

אבל הכי קרוב להסביר מה זה צניחה חופשית יהיה כך:
שבו במקום שקט שקט ושליו…
עצמו עיניים, חזק! התנתקו מכל צרות היום. דמיינו שיש לכם כסף פקחו עיניים ורוצו לעשות צניחה חופשית.
זה הכל.

New Zealand - Tuapo, Skydiving

בקיצור מומלץ!
השיר יישלח אולי פעם אחרת. אח"כ עלינו סתם לאיזה גבעונת (Tauharu) באיזור עם שקיעה מדהימה.
לא סיימנו עם הגבהים, למחרת, שוב בחסדי מזה"א יש לנו פגישה נוספת עם עננים.

New Zealand - Mount Tauhara, Royi Avital

2. Tongariro Crossing – מה לומר לכם? שהלכתי על הירח, שקרצתי לעננים? שמעולם לא ראיתי כזו אוזלת יד של מצלמה?
פשוט נספר לכם. 6:00 בבוקר כמו צבא אוספים אותנו מכריסי.
הולכים לעשות 17 ק"מ לא קלים. 8 שעות הליכה. יש אתגר באמצע, הר שנקרא נאורוהי, לעלות לוקח 3 שעות, 1200 מ` מעל נק` תחילת הטיפוס ומיליון קלוריות של מרחק וטיפות זיעה.
ע"פ חישובי ההסעה, אם אתה לא מתחרה קבוע בטור דה פראנס כדאי להביא אוהל.
אין סיכוי עם ההסעה שלנו לעלות לרדת ולזכות לנסוע באוטובוס.
הגענו, אני מביט, "אין סיכוי" השכל אומר, ההר עצום! כולם מודיעים שהם מוותרים, אבל הבטחה זו הבטחה לא אופיר? שת"פ של מודיעין ומבצעים. אני אומר לתומר, בחור שהצטרף, "עולים?" הוא מפקפק בהיגיון – "תן לי לחשוב על זה", אני אומר לו "אל תחשוב על זה, זה לא הגיוני לטפס את זה, פשוט בוא…" עולים, ואין בזה טיפת הגיון…

New Zealand - Tongariro Crossing, Mt. Doom, Mount Ngauruhoe

אלוהים למה לקחתי תיק איתי, כל צעד קשה כאילו אתה תינוק בן שנה בצעדיו הראשונים, כל נשימה קרה כנשימת אסקימואי.
אבל שהגעתי מעלה, את הצעקה שמעו כל המטיילים…
זה לעשות משהו, ההר הכי גבוה התזמון הכי גרוע. נשבע שהיה ענן שבהתחלה נתן לנו מחסה מהשמש, אח"כ קרצנו לו בעיניים ואח"כ יכלנו להביט עליו מלמעלה.

New Zealand - Tongariro Crossing, Royi Avital

New Zealand - Tongariro Crossing

כמובן, גם מזה יצא שיר יפה, תמונות מדהימות וחוויות לא נשכחות. סיפוק פנימי עמוק ומחמם. זיכרון שלעולם לא יתמם. בדרך הדופק מגיע לשיאים ולמעלה נעצר, ושוב פעם יורדים ואתה כ"כ לא רוצה…
אופיר נקרעו המכנסיים (מצטער אופיר). הירידה היא יותר בסגנון סקי על חול ואבנים מאשר ירידה רגלית, כישראלי, כישורי הסקי שלי גורמים לי לבלות די הרבה על הישבן. אח"כ ישראלית עם ידיים מדהימות (באר שבעית שמשום מה למדה תפירה – תודה אלה) שפצרה אותן.
אופיר, נתחשבן בארץ, כי פה המחיר של המכנס שווה לעלות צניחה, וברור לך מה אני מעדיף. זהו בירידה פתחתי בריצה מטורפת וסיימתי את המסלול כולו ב-6 שעות כולל העליה.
רק בשביל האתגר! ההליכה הכי מדהימה שיש.

3. אחרי התאווררות, מנוחה עזבנו את טאופו לעבר "Whanganui River". התארחנו בחווה אצל משפחת טופ. המדינה הזו כ"כ מצחיקה, הכל כ"כ יקר, אבל לחקלאים ה"עניים" האלה יש חוות יותר גדולות מחולון. 9,000 כבשים!

4. Whanganui River – עוד חוויה.
קצת מצערת, אבל עמוק נחרטת. זהו נהר, השני באורכו במדינה. טרק שבמקום ללכת אתה שט בקאנו. אושר שאוהבת ללכת יותר מלנשום בסוף התרצתה על עסקה של יומיים בנהר, כולל שינה באוהל ואח"כ קצת תעסוקה רגלית.
וכך היה, ביום הראשון שטנו איזה 5 שעות, חנינו פרסנו אוהל, גילינו שאצל האירופאים אין ארוחה ללא יין וישנו לצלילי הגשם המרקד. למחרת קמנו, שוב שמש (שאותנו לא מאכזבת) 5 שעות קצת יותר מאתגרות ומהירות, ואנחנו כבר צוות חתירה מיומן תוך כדי שירה עברית בציבור ומשחק "מי אני" בהשראת הצופים הגענו לנקודת הסיום.

New Zealand - Whanganui River Journey, Royi Avital

New Zealand - Whanganui River Journey, Osher Merhav

עולים לרכב ו… זכוכיות, הרבה זכוכיות על הרצפה, ואין חלון.
פרצו לנו לרכב! אין שם דבר יקר ומלבד תיקים לא לקחו הרבה. זה קרה בעיירה שנקראת פיפיריקי.
בוא נאמר שעכשיו יש לי רק 2 זוגות תחתונים. אז אני נוקט בשיטה בכל יום צד אחר.
לי לקחו את התיק הקטן, בגדים ועוד כמה שטויות, לאושר לקחו את התיק הגדול ואת כל הבגדים.
אמא, שלחתי לך פירוט של דו"ח המשטרה, שהייתה חוויה בפני עצמה (לקחו מאיתנו טביעות אצבעות, היה מצחיק) בדו"ח מפורט הציוד שלי ושל אושר. דאגי שאבא ייצעק על כל מיני פקידי ביטוח ואולי יהיה לי כסף חזרה כי רק להחזיר את הציוד שנגנב יעלה לא מעט. בכל מקרה לקחנו את זה בחיוך, צחקנו עם המקומיים כל המקרה והם פינקו אותנו ב-12 בירות TUI ובקבוק יין. אנחנו הבטחנו להשתמש בהם בתבונה.
הם התפלאו מזה שאנחנו מחייכים ולוקחים את זה בקלות. אני חושב שזה אחלה חוויה ואני מתפוצץ מצחוק מצירוף המקרים הנדיר – מז"א מושלם וקיצי ללא גשם ושוד בניו זילנד – שני אירועים לא אפשריים לאותו הזוג. כמה שחשבתי שלקחתי מעט ציוד עכשיו אני מבין שהיה לי לוקסוס.
ואני עדיין מטייל. בקיצור – Your Attitude Determines Your Altitude.
כל זה קרה באותו היום ששמתי מדבקה בעברית על האוטו – "שמור מרחק". אושר חושבת שיש קשר, מה שאומר שאופיר, צפה לתביעה.
אבא / אמא, אם יש צורך בעוד פרטים לביטוח תעבירו אליי. אבא סומך עלייך מול הבירוקרטיה.

5. Wanganui City – בשפך הנהר הזה מצאנו את ניו זילנד במיטבה, אחרי אכזבה מסוימת. האנשים שפגשנו פשוט החזירו לנו את האמון במדינה הזו. הבנו שאי אפשר לישון ברכב, אז חיפשנו משפחה להתארח אצלה. הגענו לזור מבוגרים שעוסקים בייצור דבש, יש להם Bee Farm. הם חיבקו אותנו ונתנו ככל שיכלו. אנחנו גמלנו להם בטקס שישי עם קידוש. הם כ"כ חמודים ודביקים, אפילו יותר מהדבש שלהם. ולמחרת תיקנו לנו את הרכב, ונשארנו עוד יום רק בשביל להיות איתם ולעזור להם מעט בגינה. הם כ"כ אהבו את ברכת יום שישי בעברית ולנו זה כ"כ הזכיר בית, במיוחד אחרי הבעיונת.
זהו, חיים דבש. עזבנו, היה קשה והדרמנו לוולינגטון, עיר הבירה, בדיוק ביום הראשון של חנוכה.

New Zealand - Wanganui, Royi Avital

6. Wellingtion – עיר הבירה. בדרך חתכנו ל- Cape Palliser חוף מדהים שורץ כלבי ים, שקיעות מדהימות ואוסף דחפורים עתיקים ומדליקים, מוקדש לכל בעלי הכומתה בצבע הנכון. הגענו לעיר בכריסמס אז החניה – חינם. אווירת בית עלמין והכל סגור וחיפשנו מקום לקנות ציוד, להשלים פערים מהגניבה. את אושר שחטו ב- 500 דולר על תיק ואני בסוף מלבד כמה דברים חיוניים וויתרתי על הכל.
התארחנו אצל אישה בשם ריקי, מטורללת עם יותר מדי זמן פנוי שמשדרת שירים לאלוהים. היא הגישה לנו 2 כוסות תה ב- 14 צלוחיות. לפחות היה לנו חדר משלנו נפרד ממנה ושם חגגנו את חנוכה כהלכתו, עם סופגניות לפי מתכון משפחתי של אושר (אימא, דחוף מתכון לשקשוקה ולקוסקוס שלך, אחרת הלך עלי) ובירות מהמקרה המצער.
אחרי 3 ימים של הליכה עירונית רצינו קצת ירוק, אז הלכנו ליער Tararura Forest. התכנון היה, יער יומיים, אח"כ חזרה, מקלחת אצל ריקי ומעבורת לאי הדרומי.

New Zealand - Cape Palliser

New Zealand - Hanuka At Wellington

7. Tararura Forest – אז אושר בחרה את ההר הכי גבוה (Mt. Holdswoth). יום עליה, יום ירידה עם ניווט עצמי שלנו כדי לא לחזור על צעדנו בעליה. עולים ועולים ועולים.
כמו כל מקום במדינה הזו, כאן נבנית הסבלנות של האנשים, כל חייהם מטפסים, בלי סבלנות הם היו מתאבדים. כבר יש לי סלוגן:

"בשביל תמונה צריך להזיע,
בשביל בקתה צריך לעבוד,
בשביל ירידה צריך לעלות…"

למעלה פגשנו זוג קנדיים בגילנו ומשפחה קיווית.
התחברנו לזוג ההורים ולילדים שלהם כ"כ טוב כך כשסיימנו את המסלול ובמקרה נפגשנו בחנייה הם הזמינו אותנו לבית שלהם.
אז הגענו, תרמנו תותים וקיבלנו נוף מדהים ואירוח הכי חם שיש בעולם! ארוחה עם מלא סטייקים, מקלחת וג`קוזי. פעם ראשונה אכלתי צדפה! העברנו שיחה נעימה על הא דא והמדינה. הם הציעו שנישן עד 2:00 בלילה אצלם ומשם ניסע למעבורת וכך היה.
הם מדהימים, ונקווה לגמול להם שיבואו לבקר בישראל (אני ואושר כבר בנינו מסלול בא"י ופתחנו סוכנות לכולם, אמא תרשמי עוד זוג בדרך).

New Zealand - Mt. Holdsworth Trek Tararua Range, Royi Avital

New Zealand - Wellington, Royi Avital, Osher Merhav

8. Ferry – ב- 3:00 לפנות בוקר עלינו על מעבורת וככה נכנס בשיט לאי הדרומי בזריחה. מדהים!
בדיוק חגגנו חודש בניו זילנד עם בירה חיוך והרבה עייפות. כשירדנו מהמעבורת ב- 6:15 עלינו לנק` תצפית ואחרי שבועיים סופסוף התפנקנו על המיטה שלנו באוטו שלנו.
וכשקמנו חיכה לנו נוף מדהים של העיירה Picton. יש שם מעבורת מתאמנת על רוורס לחנייה, לא מקבלים נשים כנהגות.

New Zealand - The Ferry To The South Island, Royi Avital, Osher Merhav

9. Queen Charlotte – טרק נחמד ויפה. תמונות יפהפיות של ה- Sound.
פתיחה נאה לאי הדרומי. הכי מזכיר נרות חנוכה, לראות ולא לגעת. החוף מדהים אבל קצת רחוק, לעיניים בלבד. המסלול לא מעגלי אז התנסינו בטרמפים עם זוג גרמנים שקרע אותנו מצחוק. הם לא הסכימו אחד עם השני האם זו שמש ממול או סתם נורה חזקה.
ככה זה נישואים חוסר הסכמה ברישיון.

New Zealand - Queen Charlotte Trek

10. Abel Tasman North – המשכנו מערבה, לארץ הזבובים והיתושים. טרק שנחשב מבין היפים שבארץ הכי פוטוגנית בעולם. היה מפוצץ ולכן בנינו אותו קצת שונה מהסטנדרט. נסענו צפונה לחלקו הכי פחות מתוייר, ובאמת היינו כמעט רק אנחנו. עשינו שם טרק של 10 שעות משהו כמו 30 ק"מ. מדהים, חופים של זהב. מחול של ירוק, אבן, מים, שמים וחול ומנצחת עליהם חדוות ההתמדה והיצירה של השמש, הרוח והמים. הדברים הכי מדהימים בחיים קורים מטעויות!
ככה זה. אח"כ חגגנו את הסילבסטר עם המתים, פשוט לא יודעים לשמוח פה כמו שצריך. אין לבן בלי שחור וכנראה בשביל שמחה אמיתית כמו בישראל צריך עצב אמיתי, וחסר פה.
אז קצת בירות, חיוכים, נשיקות חצות ושתי עצירות שוטר לבדיקת אלכוהול. אושר יצאה שיכורה לגמרי.
כן, עצרו אותי לבדוק אם אני שיכור וכל פעם אותה שאלה, כתובת מגורים, ואני עונה, "שמע אני לא מכאן…".

New Zealand - Wainui Coast Trek

New Zealand - Wainui Coast Trek, Royi Avital, Osher Merhav

New Zealand - Wainui Coast Trek

11. Abel Tasman – החלק הדרומי.
לטעמי, כמו שביום, כשיש שמש לא רואים כוכבים, ככה עם הטרק הזה, אחרי 10 שעות הליכה, שינה, 20,000 יתושים שעשו ניסוי כלים עליי ואני כמו טמבל באתי בקצר וגופיה ו-10 שעות חזרה למחרת פשוט לא כ"כ נהניתי…
אז את היום השני עשיתי בריצה. הוא יפה, אבל אחרי החלק הצפוני, בזבוז של זמן. הרגשתי כמו נושא כלים בטרקים בנפאל, "ראיתי יפים יותר, מעולם לא סחבתי תיק כבד כזה" והתיק היה כבד. הרבה אוכל ואוהל.
אופיר שים לב לתמונה עם המקל, עכשיו פקח עיניים ותתרכז, בוא נלך אחורה תראה איך הכל כמו גלגל, נלך ל- 31/12/03 זוכר, "השבת אבידה"? מעדר בעל שן אחת, לילות מטענים בעזה? נסיעה מהירה, דו"ח שנסלח משוטר (החברות שלנו), סילבסטר ומשהו (מישהי) שבא(ה) כפול 3 ולא הובן נכון? אז המקל הזה בעל שן אחת (הבט קרוב) בדיוק באותו תאריך שנתיים אחרי, נתן עבודה במסלול בדיוק כמו המעדר ההוא והביא הרבה נוסטלגיה. כשכלום לא הולך חפש פתרון בצרות. התמונה מוקדשת לך…
לימים היפים ההם. שנה זוגית, זוכר?

New Zealand - Abel Tasman Coast Trek

New Zealand - Abel Tasman Coast Trek, Royi Avital

זהו, עכשיו אני נח מיתושים בבית משפחה נחמדה. מתאמן ב- RISK על אושר וילד בן 8. אושר עושה לנו קריוקי (היא שרה ממש יפה).
מחר נרד לאיזור Nelson Lakes ונמשיך לטייל, זה איזור אלפיני עם מעט שלג. ע"פ התמונות האיזור מדהים ואם השמש תחייך אנחנו נזיע ובסוף נביא תמונה יפה.
נעבור אליכם:

1. אביב, מקסים, נטע, אבי, מיטל ואולי עוד מישהו שהחסרתי מקווה שהלך טוב בפסיכומטרי אתם לא פסיכיייייםםםםםםםםםם….
2. כפיר, מתי הבגרות? עינב? שחר?
3. אמיר, שמח על הויזה, תאמין לי אני רואה הזדמנויות עסקיות כל יום. דבר ראשון היתושים פה. סוכן סנו יעשה פה מיליארדים, ויש פה לחם שלא מתקלקל אחרי שבוע בשמש שאפשר לייבא לישראל! וגם חטיף צ`יפס מטורף, משהו כמו דוריטוס במחיר של 5 ש"ח לחצי קילו. עשינו פה איזה מסורת של פיש & צ`יפס אחרי כל טרק. יש פה ריח מדהים ביערות שאם אני אמצא דרך לשים אותו בצנצנת בארה"ב יחטפו אותו. לא אין פה ינשולים. נשבע לך שיש בגרמנית את המילה "פושט" ואתה לא יודע מתי היא נפלה עליי, בוא נאמר שהתגלגלתי מצחוק וזה לא היה הזמן הנכון. הלילות בצ`יקה והשיר "אני רואה לך בעיניים" פשוט רודפים אותי פה.
4. עדי, שמחתי לשמוע ממך ושעזבת את לונדון הקרה. עזבי אותך מ- XMAS ראיתי איך הם חוגגים פה. הם הרבה יותר היום שמחים מחנוכה שהראינו להם את הנרות וסיפרנו את הגבורות. אפילו את הסילבסטר חגגנו יותר מהם. היה צחוקים, שוטר עצר אותי לבדיקת שכרות היה קטע מבדר ביותר.
קחי לאט את הזמן. כשאחזור נסדר הכל. עדיף שתבואי קצת לתאילנד ואולי לעשות מיליונים בארה"ב. בכל מקרה, תנוחי מעט, בלי מאזניים בבקשה.
5. דנדי, דבר ראשון, מה עלה בגורל החדר שלי? כלומר אני אזהה אותו או שאסף הפך אותו? שלחי לי תמונה, תהיי עדינה. דבר שני, כריסמס, שכל כך רצית לייבא אותו, עלוב, חג של גופות! האמיני לי, חנוכה הרבה יותר מגניב. סגרי על עסקה של מתנה בחנוכה והרווחת משניהם. בכלל אנשים לא יודעים לחגוג כמונו הישראלים.
6. מירי, את שקטה עד שאני אגיע לפיג`י או מה? שלחי חיבוק וירטואלי.
7. שלומית, מצטער על ההמתנה. אני חי, אבל כן הירוק ירוק מאוד והכחול שואב. גם אני מתגעגע, אבל קצת, ממש קצת.
8. יעל, מה מצב הבחורים? עדיין סובלים? אין לך מושג כמה מסז` טוב היה עוזר עכשיו אחרי 20 שעות תיק.
9. אסף, ד"ש. אין לך מייל אז ד"ש מיד שניה. וסדר את העניין.
10. ענת, איך הקורס? די עם ספאם, את יודעת כמה עולה פה אינטרנט?
11. קתרין ותומר, הבנתי את הקטע, אבל? וקת, שמעתי יחימוביץ` הצטרפה לעבודה, עכשיו יש שם שניים עם שפמים. תומר, מה דעתך?
12. לירון יהלום – שמחתי לשמוע ממך. הייתי מת עכשיו לאיזה דג. הלימודים לא בורחים, קחי את הזמן, באיזי.
13. אביב, איפה אתה נוחת בניו זילנד? קצת מאמץ וגם פה נחגוג ראשון Refill כמו בפאב של עומר.
14. אלעד, גם עם 14 קילו פחות אתה עדיין תהיה אלעד. תודה על המייל, היה מדהים, ואל תדאג, אני לא בורח. מזל טוב לרגל האירוסים והחתונה. אני גם מקווה להיות נוכח, אבל אל תבנה על זה. מה שלום החבר'ה? זוהר, קארין, זהבה, אבי…
15. יעל, מקווה שהטיסה ממש בקרוב, ממש שמח לשמוע ממך, ד"ש לרינת.
16. מיטל, תני פרטים, משה, ארה"ב, תאילנד… וסתם מה הולך.
17. אימא, אני צריך עזרה ממך. ישנו בחור בשם עמי ויסברג, היה המפקד שלי, מס` הטלפון שלו: 050-6251082. הוא לא נתן לי את המייל המדוייק שלו, תוכלי להשיג ממנו את הכתובת המדוייקת בבקשה? אופיר תוכל לעזור? אשתו למיטב הבנתי תהיה קצת יותר מדוייקת ממנו.
18. כפיר / שחר / תומר – תנו עדכון ספורט, הבנתי שקלינגר מאמן את ג`לג`וליה עכשיו, קאנן צהוב מלידה, חיפה פירקה את הקבוצה. משהו?

אני אשלח עוד תמונות קשורות למייל הזה כי קצת הסתבכתי, אולי יהיו כפילויות, מצטער.
לגבי השמות, הניו זילנדים היו יותר מדי נאורים, הם שימרו את השמות המאוריים (האינדיאנים המקומיים לצורך העניין) ומאורית אני עדיין לא מדבר ובטח לא כותב, בקושי את האנגלית של הניו זילנדים. יכולות להיות אי תאימויות בין התמונות לשמות במייל, לכו על הקירוב, יהיה בסדר.
שנה טובה לכולכם, נשיקה בלחי וזהו, לכו לעבוד….

רועי אביטל
אין שכל אין דאגות

New Zealand - Mount Tauhara

מודעות פרסומת

8 מחשבות על “שש בש…

  1. איזו תמונה מרהיבה של מאונט דום!

    אין כמו צניחה!!!

    השקעת במיילים לחברים אה?

  2. שוב, התמונות מהממות! אין כמו חוויות של טיול, מקבלים (כמעט) הכל באהבה! גם הדברים הפחות טובים הם "חוויה"…

  3. רועיקוש…
    אתה צריך להכניס פה כבר את השירים שהבטחת !!.. מעניין לראות ולקרוא אותם!
    אין לך מזל עם גניבות אני רואה .. כל פעם יש הפתעה חדשה ..
    והתמונות באמת מהממות אבל אם אתה מופיע בהן.. זה אומר שלא ממש אתה צילמת אותן 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s