הללויה…

New Z<p>ealand - Ninety Mile Beach, Royi Avital

10.12.05

שלוש לכולם…
וואוווווו…
אין לי דרך אחרת לתאר מה עובר עלינו. אז נספר לכם סיפור, וכמו כל סיפור טוב, הוא מתחיל מהתחלה:

1. הכרכרה שלנו – "ניסאן וואנט" – האב הרוחני של הניסאן לארגו בישראל. ברווזון מכוער.
לא יפה במיוחד, אבל תן לו שמן פעם בשבוע, דלק פעם ביומיים ואת הדרך (ניו זילנד) הוא כבר מכיר.
רכשנו אותו מגיל, בחור ישראלי שלצערו הגיע לניו זילנד לטעום מעט ולחזור. זה כמו לקבל הודעה על זכייה בלוטו ואז לגלות שהייתה טעות במספר.
את האוטו שלנו אנו מכנים "Sweet As J.J" על שום מה ולמה? Sweet As זה ה"סבבה" הניו זילנדי. ו- JJ זה Judy And Jerry, המארחים שלנו באוקלנד, אנשים קסומים.

2. יום ראשון – יצאנו אחרי מסדר רכב מתועד בתמונות לכיוון PIHA. סלע ענק ומופלא.

בדרך עברנו בביתם הפרטי של ג'ודי וג'רי, להאכיל מעט כבשים ולתהות למה אנחנו מאכילים כבשים במקום שהן…
בקיצור הבעיה היא פשוטה, ג'ודי נתנה לכבש שם, בשר עם שם לא אוכלים. וכך ג'רי נשאר עם חצי תאוותו בידו.
משם ירדנו לחוף השחור עצמו ולמפלי קירי קירי.

New Zealand - Piha, Royi Avital

בשלנו ארוחה ראשונה ככה בשטח, סולו אני ואושר – קומרה (מעין תפו"א) דברנו על עברית בפרהסיה ונהנו ממשהו חדש.
רק יש את הקטע הזה, כל פעם שאני בא לאותת אני מוציא את המגבים לסיבוב.

3. לייק טהורה – אגם מדהים. מקום לכפרי קיץ לילדי ביה"ס.
יש מקום עם נדנדות, אושר ואני בפרץ נוסטלגיה עלינו לבדוק אם הנדנדה תסחוב אותנו.
יותר משהפתענו את עצמנו, הפתענו את הילדים. המבטים שלהם הפתיעו אותנו, מבט כשל דג הרואה צוללן וחושב לעצמו "מה קשור?".

New Zealand, Royi Avital, Osher Merhav

4. יער עצי הקאורי – עצים עצומים. הברושים / אקליפטוסים שאנחנו מכירים מהארץ פשוט נראים "פרחים" לעומתם.
לא הייתי רוצה להיות זה שמשלם עליהם ארנונה בגינה שלו. חלקם תופסים 25 מ' רבוע – חדר סטודיו מכובד ביותר.

New Zealand - Kauri Forest, Osher Merhav

5. חוף תשעים המייל – המקום שהכי מזכיר את אשדוד. בחרנו את הדיונה הכי גדולה. טיפסתי עם בוגי נגד הרוח וירדתי בעיקר נגד החול.
רק בנס סיימתי עם רגליים ידיים וראש באותו מקום.
עכשיו אני די בטוח שיש לי דיונה בתוך האוזן ומספיק חול לפתוח אתר בנייה על שאר הגוף.
הכי מפתיע המצלמה עדיין מתפקדת. אני אפילו לא שואל איך ולמה.

New Zealand - Ninety Mile Beach, Royi Avital

6. קייפ ריאנגה – מרגיש סוף העולם (לפחות ניו זילנד). חיבור בין הים הטסמני לאוקיינוס השקט.
המקום עם השחפים הכי מפגרים שראיתי, הם עושים קולות מצחיקים כאלה שלא ייאמן. אני צועק לשחף "איזה מטומטם אתה…" אושר לקוחת אישית ועונה בשמו "אתה מטומטם…". והעיקר ששנינו נקרעים מצחוק מזה.

New Zealand - Cape Rienga, Osher Merhav, Royi Avital

7. פאהייה – בדרך לחוף המזרחי עברנו בעיירה קטנה בשם פאהייה. מקום קסום.

New Zealand - Paiha

אמא, אם את שוקלת לעבור דירה פה זה הבית הבא שלך, בדיוק כמו שאת מדמיינת. אפילו לאבוקדו יש כאן טעם כמו שתמיד את מספרת (בימים שחומרי הדברה לא נחשבו תבלין לסלט). הדרך מפאהייה דרומה, לכיוון ראסל, ממש כמו לנסוע בג'ונגל. ענפים מכים על השמשה מכל עבר, השמש רוקדת על העלים בגווני ירוק של ואן גוך.

New Zealand - Russel Road

8. חצי האי "ראסל" – לשון יבשה (באנגלית זה כזה מסובך – Paninsula). מצאנו מסלול שנקרא "קייפ ברט". אף אחד לא מכיר, אף אחד לא שמע. הסיבה היחידה שעצרנו שם היא 2 צרפתיות שהתחילו סטריפטיז על הכביש. אז עקבנו אחריהן, הם נראו לי יודעות דבר או שניים.
לא יודע אם הזכרתי את זה, אבל במדינה הזו כל תמונה – "גלויה". אז במקרה הזה, לכל תמונה יש גם ריח – זיעה.
מסלול יומי "קריעה", ממש צריך לעבוד ולהריח את התמונה כל הדרך לפסגה. אבל שם, למעלה, איזה נוף…
אין מצלמה שתעביר לכם את הצבעים.
שקלתי להקים אוהל ולהישאר, חבל שהבאנו רק 3 סטייקים. כן אופיר ומירי, אנחנו מרביצים פה בשר, הרבה בשר. עם המחירים המקומיים והפה שלי, הפרות נכנסנו לכוננות ולמוד התרבות מואץ.
חגגנו שבוע בארץ הירוקה וירדנו על פרה בתוך יער נושק לים עם לגונות שלא ייאמנו. מאיזו אגדה הוציאו אותי?
תוסיפו לזה שאושר יודעת לטפל בבשר, אז מי צריך יותר מזה?

New Zealand

9. תולעים זוהרות – ניו זילנד משווקת את זה כפלא עולם. במציאות, זה לא הרבה יותר מסטיקלייט שמישהו שפך על הקיר. תרגלנו זחילה במערה לא ידועה בפאנגאריי.
סתם! לא משהו בקיצור.

10. פאנגאריי – עיירה לא משהו, עייפה, אפורה ושקטה מדי עבודי. אבל אם חשבתם שרק בישראל פגשתם פושטקים. אז פה פגשנו בני 14 שלא לומדים, לא עובדים ובנוסף לכך מאורים. מה שאומר שהם מאוד מחוברים לצד ההיסטורי קניבלי שלהם – מנסים לשים אותך בצלחת בכל דרך.
פגשנו אותם במפלים שבעיר, שם כל הפשע והרשע מתרכז לתחרויות קפיצה ממקומות משוגעים. אחרי שהציעו לנו סמים, הציעו לנו להתאבד מחבלים, עצים ומפלים.
לא עמדתי בפיתוי, ניסיתי. לא את הסמים, הקפיצות. לא בטוח מה היה יותר "מעורר חושים".

New Zealand - Whangarei, Royi Avital

11. קאווהקאווה – עיירה שיש לה שירותים, שירותים שיש להם עיירה. לא הרבה יותר מזה :-).
אבל איזה שירותים…

New Zealand - Kawa Kawa

יש עוד הרבה דברים קטנים לספר.
אבל לוקחים פה כסף לפי אותיות במשקל.

יש קטעים מצחיקים שעדיין לוקח זמן להתרגל כמו שבא רכב ממול אתה שואל כל פעם "איפה הנהג?".

כל פעם אני מופתע מחדש כמה אנשי ההיט אוהבים את הישראלים, רואים בנו מיוחדים. בכלל תעצומות הנפש שלהם, האמונה שלהם. היא כ"כ חזקה שאין בהם חשש להכניס זרים מוחלטים לבתיהם.
כאן בפאנגריי התארחנו אצל ג`ודי פארסון, השם הזה (ג'ודי) לא יכול לפספס.

והפירות והירקות שכ"כ חסרים לי, כ"כ יקר פה ולא מבין למה.
אימא, שבועיים, אני, רועי, בלי תפוח.

קצת לומדים לתקן רכב (להחליף פנסים, שמנים, צמיגים, בעיות חשמל, שיפצורים).
זהו…

מיכל, נחתת? אמיר, המייל שלך היה מצחיק, קורע.
שלום, אני מקווה שאתה כבר לא חולה.
קתרין / תומר – שלחו תמונות של האחיינית.
שלומית, מקווה שאת לא נקברת יותר מדי, דבקי ליעל :-).

צ`או…

רועי אביטל
אין שכל אין דאגות

New Zealand - Hokianga Harbour

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “הללויה…

  1. גם בדרום אמריקה יש משהו דומה לגלישה הזו…
    התמונה של החוף מאלפת.
    אין על טיולים בחו"ל!!!

  2. התמונות מדהימות, בעיקר האחרונה והרביעית מהסוף..
    נשמע כ"כ כיף שם, עושה חשק לארוז מזוודה ופשוט לטוס לשם 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s