12.10.08
5895 מ' מעל פני הים.
קילימנג'רו – הגג של אפריקה.
בפי המקומיים – Chaga People – הוא נקרא – Kilima Kyero – "הגבעה שאי שם". להמשיך לקרוא
What You Don't Do At First You Don't Do At All…
5.10.08
יש רגעים בחיים שלעולם לא שוכחים.
יש אפילו נדירים אף יותר, אלו שבו בזמן ידעת כי תנצור אותם לנצח, במונחים אנושיים.
טיול הוא ציפייה לאוסף רגעים שכאלו.
ואם חווים אחד ביומו הראשון של הטיול לרוב מייחסים זאת למזל עילאי.
לי היה אחד כזה, אבל אין שום קשר למזל, אולי למזל רע. להמשיך לקרוא
טורקיה – אנטליה – הייאוש נעשה יותר נוח
שני ג' אדר ב' תשס"ח
שני 10 מרץ 2008
בבאר שבע, החום מתחיל לתת אותותיו, הים רחוק כל כך…
המבחנים קרבים, המרצים משעממים והלימודים מסתבכים.
הייאוש מכסה אותך כשמיכה עם הכניסה למיטה בלילה קר.
אבל, דנה, דנה השתחררה. אז אבא נותן לכולנו הזדמנות לעשות את הייאוש יותר נוח.
לא מקפיאים את הזמן, רק נותנים לו לנוע בלי להפריע.
חופשה משפחתית באנטליה. להמשיך לקרוא
עוד טיפה וזה יהיה הרבה יותר מדי…
הלכה הציפורן, נקרעה הנעל, הבחורה השאירה אותי עוד שבוע ואני מבסוט…
8.10.06
שלוש…
עברו עוד כמה ימים וק"מ תחת הרגליים…
חזרתי מקטמנדו ומשם דברים התגלגלו קצת שונה ממה שמתכננתי אבל בטח לא פחות טוב. להמשיך לקרוא
נגעה בשמיים, לא יכלה לצאת מזה…
20.9.06
שלוש…
Judy, I hope You'll enjoy the pictures…
I will translate it for you in another time, send my best to Jerry
ממה להתחיל, לספר על נפאל…
למה וכמה נסעתי? על 15 יום ללא ציביליזציה? על מקלחת עם מים חמים בקנקן כמו בגיל חמש? על הרים אגמים? או סתם שתי ישראלים מדליקים שפגשתי?
ואולי פשוט בזה שהלכתי יותר מ- 200 ק"מ כדי לראות את הגבוה מכולם? זה נראה לי הכי ממצה. להמשיך לקרוא
ותודה שטסתם אביטל (אל על)…
לאן אנשים הולכים כאשר הם לא יודעים את הדרך?
להגשים את החלומות שלהם…
נחתנו בנמל תעופה בן גוריון, טמפ` חיצונית 18 מעלות, שעון מקומי 04:15 תודה שבחרתם אל על… להמשיך לקרוא
Just a Stranger Trying To Make His Way Home
23.4.06
בן 18 טיפוסי הסיע אותנו, שעתיים, קנצ`נבורי.
זה שהגענו שלמים זה נס. אני עדיין לא מבין למה זה כ"כ מקובל והגיוני (פה) לנסוע 4 מכוניות (שתיים לכל כיוון) בשני נתיבים ולא ספרתי את הקטנועים…
מעניין מה פרמיית הביטוח פה.
קמליה ריסורט, אחלה מקום, על גדות נהר הקוואי, בריכה עם מים חמים ישר לכוס תה. להמשיך לקרוא
בועה אחר בועה…
20.4.06
לשאוף, לא לשכוח…
לנשוף, בועה אחר בועה…
והכל בסדר, הריאות במקום, ואוויר זורם, פותח עין, פותח את השנייה, ואז…
כמעט בולע מים, בכל מקרה נשאר בלי מילים… להמשיך לקרוא
חיבוק לעצמות
15.4.06
האיים…
עזבתי את בנגקוק, הכי מהר שאפשר, 12 שעות באוטובוס צפוף דרומה, לאיים, איפה שאומרים שתאילנד מקבלת צבעים שונים מפיח. להמשיך לקרוא
Same Same But Different
6.4.06
תאילנד – ארץ הירוקים (השטר, לא העץ) הבלתי מוגבלים…
אם בפיג`י אנחנו מלכים (הישראלים) רק בגלל שאנחנו ישראלים, פה אנחנו מלכים כי אנחנו בראש שרשרת הממון.
בכל פעם שאתה מוציא ארנק כבד, עמוס שטרות (בחיים לא היה לי 10,000 מכל סוג של מטבע שוכבים בארנק) עם הרבה אפסים השווים מעט שקלים, הבחור שמולך, מלוכסן העיניים, שנוצצות כמו שרק עיניים המביטות בטופס הלוטו הזוכה יכולות לנצוץ. להמשיך לקרוא
יופי מסנוור את עיננו…
Heaven Is A Place On Earth
25.3.06
זה הולך להיות ארוך וזה בעיקר בשבילי, מעין יומן, אבל זה גם מעניין…
כן חזרתי מגן עדן ויש הרבה לספר על 25 ימים של שיכרון חושים.
פיג`י ברושם ראשוני
הכל מתחיל בשדה"ת בכרייסצ`רצ` ניו זילנד, שמה כשאני מעביר את הסנדל ממצב הליכה למצב "בריכה", עולה על המטוס ונוחת בפיג`י. להמשיך לקרוא
שלום חבר(ה)…
7.3.06
פרידה…
ככה הדברים הגדולים בחיים נגמרים בפרידות קצרות ולא ממצות. 3.5 חודשים עם הבחורה הזו נגמרים בחיבוק ונשיקה, כמו להוריד פלסטר, כמו אחרי 5 שנים בצבא בבקו"ם חייל אומר לך "תודה ובהצלחה באזרחות"… להמשיך לקרוא
Bla Bla From Alexandra
19.2.06
Shalom…
מריח כבר את המטוס שייקח אותי הרחק מכאן לחוף לבן…
בינתיים אני פה, בעיירה הנקראת אלכסנדרה בלב האי הדרומי, מקום מוקף חוות גידול לפירות.
מחר ככל הנראה אני אשים כובע על הראש, סל על הכתף ואדמיין שיש לי עיניים מלוכסנות עד לאזניים ואצא לשיזוף תחת השמש תוך כדי קטיפת פירות, אחד לסל אחד לבטן…
השכר הוא משהו כמו 35 ש"ח לשעה, אני אנסה להשיג שכר על בסיס הספק, התכניות לעבוד עד ה-7.3.
זהו, מצחיק, עכשיו יש לי פה מספר במס הכנסה, חשבון בנק וכרטיס אשראי מקומי…
זוהי אזרחותי הראשונה. להמשיך לקרוא
סוף עונת הטיולים…
12.2.06
שלום.
זהו, עשינו את האחרון (הטרק) המתוכנן ומכאן מנוחה ארוכה לברכיים, שינה כמו בן אדם ולא כמו בקופסת נעליים. ובכל זאת רק יומיים אחרי וכבר מדגדג לשים נעליים, תיק על הגב ולבקר עוד פינה…
ואכן, השארתי כמה כאלו כדי שיהיה למה לחזור לפה, שוב… להמשיך לקרוא
Rees Dart Cascade
29.1.06
שלום…
אושר – נחת, מזל טוב, הרגשה כללית של נעימות הנובעת מהצלחה ומשביעות רצון רבה. "אושר ועושר בוראים תענוגים חדשים לבקרים". (מילון אבן שושן). להמשיך לקרוא
שבועיים לבנים
18.1.06
שלום שלום…
עברו שבועיים אולי יותר מבלי להרגיש, עשינו הרבה אבל הלב היה בישראל, הלב היה "קר" (תיכף תבינו) אבל איתכם.
הבנתי שהכל השתגע, מפלגות מתפרקות, ראש ממשלה חדש, אנשים נכנסים לקומה וכו`…
בכל מקום אומרים לנו: "אתם ישראלים? אתם יודעים על ראש הממשלה שלכם?".
אני רק מתאר את השעות שהוא היה בניתוח בין חיים ומוות, את חרושת השמועות, שטויות והערכות שעברו ברחובות. בכל מקרה, שמרו על המדינה שלנו שיהיה לאן לחזור, בסוף אני רוצה מתישהו בשר, פלאפל בלי חשבון, אינטרנט מהיר וסתם לדבר ברחוב ושמישהו יבין אותי, במיוחד שאני מקלל אותו 
… להמשיך לקרוא
שש בש…
3.1.06
מה אומר ומה אגיד?
טוב, עבר הרבה זמן מאז המייל האחרון, וזה אומר שאין לי זמן למייל.
אני כ"כ נהנה, צובר כ"כ הרבה חוויות ואז יש לי כ"כ מעט זמן לשפוך אותן למסך… להמשיך לקרוא
ירוק עמוק
17.12.05
שלוש לכולם בארץ הקודש…
המון מים זרמו בניו זילנד, הירוק עמוק מאי פעם ובפניי נסכו אלפי חיוכים…
נחלוק חלה מהסיבות:
הללויה…
10.12.05
שלוש לכולם…
וואוווווו…
אין לי דרך אחרת לתאר מה עובר עלינו. אז נספר לכם סיפור, וכמו כל סיפור טוב, הוא מתחיל מהתחלה: להמשיך לקרוא
כמה מילים מאי שם…
3.12.05
מה שלומכם?
טוב, אז נחתתי בשלום.
אמא, בינתיים 10,000 ש"ח נשארים אצל חברת הביטוח.
בתור התחלה למטייל מתחיל כמוני, אפילו אוקלנד מדהימה… להמשיך לקרוא
אני רואה ירוק בעיניים…
28.11.05
אומרים שיש מקום יותר ירוק, אז אני הולך לבדוק…
אומרים שקשה יש יותר חוויות אז אני הולך לנסות,
אומרים שאין כמו טיול אחרי צבא, לפני החיים, בזמן, בכל זמן…
אומרים אל תעשה שטויות, שמור על עצמך, אני אומר המצנח סתם הורס את הכיף (אבל חייבים, כדי לצנוח שוב…).
אני אומר יאללה ניו זילנד (פיג`י, אוסטרליה ותאילנד…). להמשיך לקרוא
We`re Never Gonna Survive Unlees We Get A Little Crazy…
20.11.05
זהו, מהיום סגן רועי אביטל במיל`.
השנה (האחרונה מבין חמש) המטורפת הזו הסתיימה מול מש"ק צעיר שמודה לי על שירותי, מאחל לי הצלחה בהמשך הדרך ושולח אותי לדרכי, הפעם האוטובוס עולה לי כסף. להמשיך לקרוא
